פסק-דין בתיק ת"א 2492-10

מבוא

1.                  התובעת, חברה, רכשה לפי הנטען בכתב התביעה מבזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, (להלן: "בזק"), זכויות חכירה מהוונות בשטח של 830 מ"ר המהווה חלק ממגרש בשטח של 1,630 מ"ר שמספרו מ.ה. 1 מס' 2 חלק א' לפי תוכנית מפורטת 220/1/1 בגבעת זאב, (להלן: "המגרש"). לטענת התובעת היא בעלת זכויות החכירה במגרש וזאת בהתאם לתקופת החכירה של בזק עד ליום 31.5.47.

2.                  הנתבעת, מועצה מקומית, היא בעלת זכות חכירה במגרש סמוך ל'מגרש' (להלן: "מגרש הנתבעת").  הנתבעת עשתה שימוש במגרש משך מספר שנים וזאת מכוח הסכמי הרשאה שניתנו לה על ידי בזק והציבה במגרש התובעת מבנים ניידים. תקופת ההרשאה של הנתבעת להשתמש במגרש לפי ההסכם בינה לבין בזק הסתיימה ביום 16.4.2004 (סעיף 7 לכתב ההגנה; נספח ז' לתצהיר התובעת).

3.                  ביום 10.10.05 פנתה בזק אל הנתבעת והודיעה לה על סיום הסכם ההרשאה ודרשה את פינוי הנכס והחזרתו לחזקת בזק (נספח ג' לכתב התביעה).  התובעת טוענת כי לאחר שרכשה את המגרש מבזק פנתה גם היא אל הנתבעת ודרשה את פינוי המבנים הניידים שעליו. לאחר שהנתבעת לא נענתה לדרישה לסלק את ידה מהמגרש הגישה התובעת כנגדה תביעה לסילוק יד (ת.א. 11196/06).

4.                  ביום 25.12.06 הושג בין התובעת לבין הנתבעת הסכם פשרה ובו הסכימו הצדדים לנסות ולפעול לשם כך שייעשה שימוש בשני המגרשים (המגרש ומגרש הנתבעת)  למטרת מגורים. עוד נקבע  כי הנתבעת תפעל לשינוי יעודם של שני המגרשים כדי לאפשר ביצועה של עסקת קומבינציה; התובעת תבנה על שני המגרשים יחדיו יחידות דיור ומחסנים שחלק מהם יוקצו לנתבעת בהתאם לחוות דעת של שמאי מוסכם. ביצוע העיסקה היה תלוי בכך שייעשה שינוי יעוד של המגרשים למגורים, (להלן: "ההסכם"  או "הסכם הפשרה"). 

5.                  באשר לתקופה של שנתיים, שבמהלכה היו אמורים להיעשות הניסיונות לשינוי היעוד של המגרש ושל מגרש הנתבעת, הוסכם כי במהלך תקופה זו לא תשלם הנתבעת לתובעת דמי שימוש עבור המגרש.  עם זאת, נקבע כי ככל שלא יתקבלו האישורים בתוך שנתיים ממועד החתימה עליו ההסכם יבוטל ובמקרה כזה הנתבעת תהיה חייבת בדמי שכירות ודמי שימוש ראויים רטרואקטיבית החל מיום 16.4.04  ועד למועד החתימה על ההסכם ובלבד שהנתבעת תפנה את המגרש בתוך 90 יום ממועד ביטול ההסכם.

6.                  יעוד המקרקעין לא שונה ובחלוף שנתיים בוטל ההסכם בהתאם להוראותיו. למרות האמור בהסכם ממאנת הנתבעת לפנות אותו והיא ממשיכה להחזיק בו.  הנתבעת אף אינה משלמת דמי שימוש עבור המגרש - לא לתובעת ולא לבזק - ואף מסרבת לשלם את הסכום שעליו הוסכם בהסכם הפשרה.

7.                  לאחר שהתובעת פנתה אל הנתבעת הודיעה לה האחרונה במכתב מיום 2.10.10 כי הסכם הפשרה מושתת על עובדות מוטעות והוא בטל. העובדות המוטעות כמפורט במכתב הן כי ההסכם בין התובעת לבין בזק לרכישת המגרש לא אושר על ידי הממונה וכן כי לבזק אין זכויות במגרש כי פג תוקף חוזה החכירה שלה (נספח ו' לסיכומי התובעת).

8.                  התביעה שבפני היא לתשלום דמי השכירות המוסכמים לפי ההסכם - מיום 16.4.04 ועד ליום 25.12.06 וכן לתשלום דמי שכירות ממועד ביטול ההסכם 25.12.08 ועד למועד הגשת התביעה. כן מבוקש להורות על סילוק ידה של הנתבעת ממגרש התובעת ולהתיר פיצול סעדים.

9.                  תיאור הדברים שלעיל למעשה אינו שנוי במחלוקת והנתבעת אינה חולקת על כך שזה היה תוכן ההסכמה בין הצדדים. היא טוענת כי התברר לה שלתובעת אין בכלל זכויות על המגרש ולכן ההסכם, שחייב אותה בתשלום דמי השכירות ככל שהיעוד לא ישתנה, בטל בשל פגם שנפל בכריתתו וכי הוא בוטל כדין.

10.              הצדדים הסכימו לסכם על בסיס המסמכים והתצהירים ולהימנע מחקירות נגדיות לעדים.

11.              לצורך בחינת טענות הצדדים באשר לתוקף ההסכם ולמה שנובע מתיאור העובדות שלעיל אסקור בקצרה את הוראות ההסכם וכן את הוראותיהם של ההסכם בין התובעת לבין בזק ובין בזק לבין הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש ואתייחס למסמכים נוספים שצורפו.

הוראות ההסכם בין התובעת לבין הנתבעת

12.              ההסכם בין התובעת לנתבעת עניינו, כאמור, היוזמה המשותפת לשינוי ייעוד בשני המגרשים והפיכתם למגרשים המיועדים לבניה תוך שמתוכננת עסקת קומבינציה עליהם לאחר השלמת התהליך.

13.              בפרק המבוא להסכם בין התובעת לבין הנתבעת נכתב לגבי זכויות התובעת במגרש כי:

"הואיל:            והחברה רכשה זכויות חכירה מהוונות בשטח בן כ-          830 מ"ר המהווה חלק ממגרש בשטח 1,630 מ"ר שמספרו..."

14.              בהמשך פרק המבוא נכתב כי שני המגרשים - המגרש ומגרש הנתבעת מיועדים למתקנים הנדסיים כאשר מפורשת כוונת המועצה ליזום תוכנית לשינוי יעוד לשניהם מייעוד זה לייעוד משולב של מתקנים הנדסיים ומגורים.

15.              בסעיף 4 הצהירה התובעת כי 'העיסקה נשוא הסכם זה היא בתחום סמכויותיה'.

16.              כחלק מהוראות ההסכם נמחקה התביעה לסילוק יד ונקבע כי הנתבעת לא תחויב לפנות את המגרש (סעיף 12). עוד הוסכם כי עם החתימה על ההסכם ימחקו כל חובות הנתבעת כלפי התובעת אם היו חובות כאלה עד למועד החתימה וזאת בכפוף לתנאי המפסיק (סעיף 13).